<h1>העיטור אות פ' פרוזבול</h1>
<h2>דף לב:</h2>
ועל כרם רבעי שאלתי לרב קרובינו החסיד כיון דגמרי קודש ממעשר (ב"ק ס"ט:) נימא מה מעשר אינו נוהג בזמן הזה אפילו בארץ כדאיתא בתמורה (כ"א:) יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה וכו' כדאיתא התם כרם רבעי לא יהא נוהג. ובירושלמי (בפ"ה דמע"ש ה"ב) נמי גרסינן מה מעשר אינו נוהג בסוריא אף כרם רבעי אינו נוהג (אלא) בסוריא. והשיב דסבירא ליה כמאן דאמר קדושה ראשונה קדושה לשעתה וקדשה לעתיד לבא כדקתני בבחירתא (פ"ח מ"ו) אמר רבי יהושע בן לוי שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית ומעשר שני אף על פי שאין חומה שקדושה ראשונה וכו' ורבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. ובמסכת זבחים (ס"ב.) גרסינן אמר רבה אמר רבי יוחנן שלשה נביאים עלו מן הגולה וכו' ובכל מקום הלכה כרבי יוחנן וקימא לן דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי ורבי יצחק דאמר (מגילה י'.) שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה הא הדר ביה. ורבי אלעזר ברבי יוסי דריש אף על פי שאין לו עכשיו והיתה לו קודם לכן ורבי יוחנן וריש לקיש פליגי ביבמות פרק הערל (פ"א.) דאמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש מיסבר קא סברת תרומה בזמן הזה דרבנן ואיהו סבירא ליה כמאן דאמר תרומה בזמן הזה דאורייתא והלכך אפילו מעשר שני נוהג בארץ ישראל בזמן הזה. וצריכא עיונא דהא אשכחן דרבי אליעזר בפרק קמא דחגיגה (ג':) כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני וכו' וטעמא משום דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא משמע דהכי הלכתא. ורבי יצחק דהדר ביה משום קושיא דרב מרי הא אמר הא-להים אמרה וגמירנא לה מיניה וההיא קושיא דרב מרי רבא הוא דאוקמה כתנאי ורבא סבירא ליה כמאן דאמר לא קידשה לעתיד לבא והילכתא כרבא.
